פסק דין (מתוקן) בתיק תמ"ש 53472-12-11

זוהי תביעת משמורת והסדרי ראייה.

העובדות הצריכות לעניין :

הצדדים הם בני זוג שנישאו בשנת  2006. נולדו להם שתי בנות הבכורה בת 6,5 ילידת 9.7.2007 ואילו הצעירה ילידת 20.10.2010 כבת שלוש וחצי.

התביעה הוגשה על ידי האם בחודש דצמבר 2011 לאחר שתארה התנהגות אלימה פיזית וכלכלית מצד הנתבע וניסיון לשקם את נישואיהם שלא צלח. היא תבעה את המשמורת על בנותיה ומינוי פק"ס לצורך קביעת הסדרי ראייה.

האב בכתב ההגנה עתר למשמורת משותפת. הוא התכחש לטענות האם כלפיו. הבהיר שהקשר שלו עם בנותיו מאוד חם וקרוב וכי הוא מאוד מעורב  בטיפול בהן.

ההליך המשפטי:

ב- 30.1.2012 -הגישה האם בקשה לקביעת משמורת זמנית בעקבות רצונה לעזוב את הבית ולעבור להתגורר בדירה שכורה. היא הגישה את הבקשה במעמד צד אחד בטענה שהיא חוששת מתגובתו של האב בהיותו לטענותיה אדם אלים. האב חזר והגיב שהוא מעוניין במשמורת משותפת. בעקבות הדברים הללו, מונתה פק"ס וניתנו לה סמכויות לקביעת הסדרי ראייה. בשלב  טרומי זה, נקבעה המשמורת הזמנית של הקטינות, שהיו אותה עת בנות שנה וחצי ובת כארבע וחצי שנים אצל אמן.

ב- 15.2.2012  - במועד זה נדונה במעמד הצדדים, בקשתה של האם לקבלת צו הגנה כנגד האב. במסגרת הדיון, נשלחו הצדדים ליחידת הסיוע. השניים נפגשו פעמיים ביחידת הסיוע (ראה דיווחים מיום 15.2.2012 ומיום 28.2.2012 ) במסגרת הדיונים ביחידת הסיוע נקבעו בהסכמה הסדרי ראייה של האב עם הילדות: ביום ג' נקבע שהאב ייקח את הבנות מהמסגרות החינוכיות עד למחרת בבוקר וביום ה' ייקח מהמסגרת החינוכית ויחזיר את הבנות לבית האם בשעה 19.30. בנוסף אחת לשבועיים לסירוגין, האב ייקח את הבנות בימי שישי בשעה 12.00 ויחזירן לבית האם במוצ"ש .עוד נקבע כי לאחר פרק זמן של שבועיים, אם תפקודן של הבנות יהיה לשביעות רצון האם, האב יוכל להלין את הבנות אצלו גם ביום ה'. בפגישת מעקב ביחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להבנות ביחס להסדרי הראייה ובכל מקרה, באשר ללינה ביום ה'. יחידת הסיוע ביקשה שהמשך הטיפול במשפחה יתקיים באמצעות פק"ס.

ב- 30.4.2012 - התקיים דיון בפני. מאחר ובשלב זה טרם הונח התסקיר לא מצאתי לשנות מהסדרי הראייה שנקבעו בעזרת יחידת הסיוע.

ביום 10.7.2012 -הוגש התסקיר הראשון. פקידת הסעד דיווחה בתסקיר על המידע שקיבלה מהפסיכולוג החינוכי מר  _____שטיפל בהורים שנים לפני עריכת התסקיר ונפגש איתם במהלך 10 פגישות. הפסיכולוג דיווח לה על מתח בין ההורים. על דפוסי הורות שונים, האם פתוחה ומוותרת בעוד האב מדגיש את השמירה על גבולות וכללים. הוא התרשם שלאב צורך בשמירת הגבולות בשל חרדה מפירוק היחסים והוא אף יעץ לאב לפנות ולהתייעץ עם פסיכיאטר. יחד עם זאת, הוא מצא שמדובר באב טוב שמוכן להתגמש, ללמוד וליישם.

התרשמותה הכללית של פק"ס הייתה מהורים אינטליגנטיים,חיוביים ודואגים לילדות. שניהם רוצים בטובתן ובקרבתן ,שניהם בעלי יכולת מסוגלות הורית טובה,אך לאור הקונפליקט שקיים ביניהם השניים זקוקים להדרכה הורית.

המלצותיה של פק"ס היו למשמורת משותפת של שנה עם הסדרי ראייה התואמים את אלו שנקבעו ביחידת הסיוע. בשינוי אחד שעד אגיע הקטינה ה. לגיל שנתיים האב ייקח את הבנות ללינה אחת לשבוע ביום ב וכשתגיע ה. לגיל שנתיים בחודש אוקטובר 2012 הסדרי הראייה יהיו פעמיים בשבוע אצל האב בימים ב' ו-ד' כולל לינה ובכל סוף שבוע שני. היא הפנתה את השיניים לקבלת הדרכה הורית וביקשה להמשיך ולפקח על הסדרי הראייה למשך שנה נוספת.

 ב- 15.7.2012 - במהלך הדיון טענה האם כנגד המשמורת המשותפת. היא טענה על אובססיה של האב כלפי הקטינה ש. על כך שהוא ישן איתה באופן צמוד בלילה  ועל האלימות שלו. כל אלו לטענתה לא באו לידי ביטוי בתסקיר, למרות שמסרה אותם לפק"ס.

לטענת האב, האם ממדרת אותו מהטיפול בבנות. הוא דחה את הטענה שהוא ישן עם הבנות. הוא תאר עצמו כאב מאוד מעורב.

לאחר שמיעת הצדדים וממצאי התסקיר,המסוגלות ההורית הטובה של השניים, היותם הורים טובים חמים, אוהבים, חיוביים ודואגים לבנות, ניתנה החלטה על ידי לפיה נקבעה משמורת משותפת לשני ההורים. הסדרי הראייה נקבעו בהתאם להמלצות פק"ס עם הרחבת הסדרי הראייה הכוללים לינה לכשהקטינה ה. תגיע לגיל שנתיים. הוענקו סמכויות לפקידת הסעד והתבקש תסקיר משלים עד לחודש מרץ 2013.

דחיתי את בקשת האם בשלב זה, לחקור את פקידת הסעד על מנת לאפשר להסדרי הראייה המוצעים להיבחן וציינתי שלאחר התסקיר המשלים ניתן יהיה לשקול מחדש חקירת פק"ס.

הצדדים ביקשו למסור עמדתם לתסקיר שהתקבל סמוך לדיון .אפשרתי להם לעשות כן ובהחלטתי מיום 30.7.2012 קבעתי שלא מצאתי לשנות מהחלטתי באשר למשמורת הזמנית המשותפת תוך הדגשה שמבחינת מותב זה תמיד ברירת המחדל צריכה להיות משמורת משותפת ואחריות הורית משותפת ככל שאין מניעה לכך. כשלעצמי אני סבורה שככל שמדובר בהורים מיטיבים, בעלי מסוגלות הורית טובה, דרך המלך וטובת הקטינים היא קביעת אחריות הורית משותפת.